פורסם ב-20 ביול 2013

10.2012 – השוטר רס"ל מאיר קנדרו איים וקילל את כתב כלבוטק.

9 חודשים לאחר מכן, הוא עדיין שוטר!

אז אמנם זה לא מפתיע שהמשטרה מעסיקה שוטרים זבל כאלה, אבל מדוע מערכת כלבוטק לא טורחת לעשות פולואפ על הסיפור הזה? (עזבו, שאלה רטורית).

עדכון: זו תגובתה הרשמית של משטרת ישראל, כפי שפורסמה בדף הפייסבוק שלהם מס' שעות לאחר שיצא הסרטון: השוטר טופל משמעתית, הורד בדרגה והועבר לתפקיד לא פיקודי. בנוסף, השוטר נשלח להרצות בכל תחנות המשטרה על שירות כדי שמקרים כאלה לא יחזרו על עצמם בעתיד,

בקיצור בלהבלהבלה, אנחנו עדיין ממשיכים לשלם לחלאה משכורת!

א ק ט – ה מ ח א ה – ש ל כ ם – ע ל – כ ך – ה ו א – ל ש ת ף – א ת – ה ו י ד א ו !

הועתק מהפייספוק
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=546130748751454&set=a.180520851979114.40758.152734714757728&type=1

שלום רב אדוני המפכ״ל,רציתי לספר לך סיפור שאולי יגיע אליך. אני בחור בן 31 אב ל4 ילדים קטנים חי באזור יפו תל אביב ומתפרנס בכבוד ומחנך את ילדיי בחינוך הכי טוב שאני רק יכול כדי שיגדלו ויהיו יותר טוב ממני.אני בצעירותי כמו הרבה אחרים עשיתי כל מיני שטויות ושילמתי את המחיר על זה,גם על תקיפת עובד ציבור (הוא טען דחיפה)ואני מאוד מתבייש בזה.אבל לא חשבתי שזה יכול ללוות אותי כל חיי ולעשות את החיים שלי ושל משפחתי גיהינום. האירוע המדובר היה לפני שלושה ימים בשעה 08:30 בבוקר בדיוק כשהכנתי את עצמי לצאת לעבודה. ראיתי רכב שטח לבן מחנה מחוץ לבית אצלי ויורדים ממנו 4 גברים חסונים וצועדים לכוון הבית שלי,יצאתי לבחוץ ושאלתי אותם בנימוס רב את מי הם מחפשים? וענו בשם של אחי היותר קטן,אבי היה גם בחוץ וחיכה שאני אסיים להתלבש כדי שנצא לעבודה,שנינו אמרנו והצבענו איפה הוא גר,ושאלנו לרצונם וענו שהם רוצים בסך הכל למסור לו צו הבאה ותאריך למשפט.הצעתי באדיבותי להתקשר להעיר אותו משינה,והסכימו. חזרתי חזרה לכיוון הבית שלי פתאום אני שומע את אבי המבוגר מתחנן זה הבית שלי,זה הבית שלי!! הלכתי חזרה לכיוון הבית של אבי שהיה לידי ראיתי שלושה מתוך הארבעה רוכנים על אבי ומנסים לדחוף אותו לתוך הבית (הגינה) הוא צועק להם שהוא חולה אני מנסה לשכנע אותם להרגע ושיעזבו אותו אך לשווא,אני צועק להם ומנסה להסביר שיש פה מצלמות אבטחה ושהם עושים טעות,קיבלתי אגרוף עם הדיפה מאחד השוטרים.דחפו את שנינו לכיוון הגינה בבית,ואני רואה את אבי מקבל משני אנשים שדרך אגב עוד הזדהו שהם שוטרים בכלל,ואני לא יכול לעשות כלום כי שוטר מפרק אותי מכות ואני רק צועק ודואג לאבי וצועק שיפסיקו הוא חולה סכרת לחץ דם ועוד המון מחלות והוא מבוגר בן 55 מה אתם מצפים?שירביץ?? שוטר מצמיד אותי לקיר ודורש שאושיט את ידיי כדיי שיוכל לאזוק אותי. אני מתחנן שיפסיקו,אני צועק,אבי צועק,אזרחים מחוץ לבית צועקים,ואימי המבוגרת והחולה יצאה מתוך הבית למראה שאבי ואני אזוקים ואבי על הרצפה מרביצים לו,אני בוכה היא בוכה וצועקת.והם בשלהם,להיפך מחמירים את התנהגותם,אני צועק אחרי שהושיבו אותי על כסא שיפסיקו להרביץ לאבי שהיה על הרצפה,שוטר אחד שיצא מהבית הלך לרכב וחזר עם אקדח גדול ופשוט מאוד הצמיד אותו לראש של אימי!!! חבר׳ה לראש של אמא חולה בת 55 !!! הייתם מאמינים? פשוט צעקתי כמו שאף פעם בחיים שלי לא צעקתי. התחננתי,בכיתי,שיעזבו את אבי ואת אימי,בתגובה השוטר הצמיד את האקדח לברך שלי וחישמל אותי ללא רחמים באקדח הטייזר.בוכה צועק,אמא צועקת בוכה דואגת לי,אבא מתחנן ובוכה דואג לי. כיוון את האקדח לכיוון הבטן של אבי ראיתי את זה שוב התחננתי שיפסיק.אבל אבי צעק מכאבים אימי צעקה,והשוטר איים על אבי שאם הוא לא יסתום את הפה… כיוון את האקדח לחזה שלי… הוא יירה בי שוב!!! לא חיכה לתגובה והוא פשוט לא חסך פשוט חימל אותי בחזה כשאני אזוק יושב על כסא ושוטר שומר עליי. מזווית העין ראיתי את אחי שבשבילו הם באו מלכתחילה עומד על חומה שמפרידה בין בית אבי לבינו ומצלם את כל המתרחש,שמחתי כי הבנתי שהם כבר לא ימשיכו לבצע את הפשעים האלה,הזמינו תגבור אחרי שראו את אחי מצלם (או לפני אני לא יודע) הגיעו עוד שוטרים ודרשו מאחי לרדת,אחי מורם הידיים יורד אליהם.דורשים ממנו את האייפון והוא מוסר להם אותו. לוקחים אותנו לתחנה אני אבא ואחי,פצועים,מושפלים,נבוכים.אחי יושב לידי בתחנה ואני שואל אותו אם צילם משהו?והוא עונה לי בחיוב שואל אותו ממתי והוא אומר מהרגע שאזקו אותי.הוא אמר שצילם את המכות שאבא קיבל את החשמל שאני קיבלתי,את הקללות ואת האיומים על אימי. שמחתי מאוד כי הושפלנו בביתנו,בחקירה מתברר לי שאנחנו ממותקפים הפכנו לתוקפים.ועמדתי על זה שרציתי לראות את האייפון,והם כל הזמן דחו אותי.הגיע האייפון ומציגים לי אותו,ראיתי את האייפון דלוק,למרות שהוא היה צריך להיות מכובה.נכנס לסרטונים… חשכו עיניי לא האמנתי ממה שאני רואה!!! מחקו את הסרטון!!! הייתם מאמינים שהמשטרה תעשה דבר כזה. החוקר הטיח בי שלא היה סרטון. אמרתי לא אם את מחקתם יש צילום ממצלמות האבטחה שרואים את אחי בבירור מצלם את האירוע מקרוב במשך כמה דקות טובות.אלה היו 19 הדקות הארוכות בחיי,וחבל שכך. סיימנו אבא שלי ואני במעצר לילה על הרצפה עם שחרור של שוםט שמתח ביקורת על ההתנהלות של המשטרה ואני מצטט ״משהו מסריח״ אבא עם חבלות בגוף ועם סוכר בשמיים וכתף שיצאה מהמקום,אני עם נקע בפרק כף היד,פצעים בכל הגוף חזה אדום ומנופח ממכת החשמל.ובסוף אירי שסיימנו קצין בכיר בימ״ר תל אביב שלא היה קשור לתיק עובר במסדרון איפה שישנו אני ואבי ומאיים עלינו ליד 3 שוטרים שכמובן לא יעידו נגדו מאיים איום ברור, ציטוט ״אם הייתי שם הייתם גומרים בכירורגית או באורטופד״. רציתי לשאול אדוני המפכ״ל אם זו התנהגות נכונה?אם כך נהוג להתייחס לאזרחי מדינת ישראל?אז מה טעיתי לפני שנים,אז מה אני פסול? אני רוצה לגדל את ילדי בחיים של שלווה ורוגע ואחווה ושיווין,בצורה הזאת אני לא אצליח אדוני המפכ״ל.בתודה מראש ומקווה שתהיה התייחסות.

סעיד משהראוי סעיד

משטרת ישראל רודפת פעילי זכויות אדם ומשווה ביניהם לבין מחללי אתר ההנצחה "יד ושם".

המשטרה: פעילי זכויות אדם מסוכנים כמו הוונדליסטים ביד ושם

4 פעילים נעצרו כשמחו נגד כתובות גזעניות שרוססו בכפר הפלסטיני סוסיא. השופט מתח ביקורת על התנהלות המשטרה ואמר כי הם נעצרו ללא הצדקה.

פורסם בעיתון "הארץ" להמשך קריאה

via: Alon Issashar
שלום לכולם. שמי ג'ג'או בימרו, בן 27, סטודנט למדעי הצמח באוניברסיטה העברית, יוצא יחידת מגלן – יחידה מובחרת בצה"ל, ומשרת בה שירות מילואים פעיל. נוסף על אלו, אני גם בן העדה האתיופית בישראל, וגאה על כך. בשורה התחתונה, אני אזרח ישראלי מן השורה – שומר חוק וסדר, משלם מיסים וללא שום עבר פלילי. בחיי, אפילו דו"ח חניה לא קיבלתי מעודי. אדם נורמטיבי לחלוטין. מסתבר, שכל חטאי הוא צבע עורי ומוצאי. בשל כך, ורק בשל כך, סבלתי מאלימות קשה וברוטאלית כלפיי, פיזית ומילולית. לא, לא ספגתי אותה מגורמים גזעניים, בורים וחשוכים בחברתנו, אלא משוטרי משטרת חיפה, ובחסותה ועידודה של משטרת ישראל הנאורה והליברלית.

בערב חג הפסח, ה-7.4.12, יצאתי עם כמה חברים, גם הם בני העדה האתיופית, לבילוי במועדון ה-"נתנזון" בחיפה. יצאנו מהמועדון בסביבות השעה 5:00 לפנות בוקר, והתקדמנו לצומת כבישים ראשי, ממנו נוכל לתפוס מונית הביתה. בקיוסק הסמוך לצומת זו פרצה קטטה, שבעקבותיה הגיעה ניידת משטרה למקום. הניידת הגיעה לאחר שכבר נרגעו הרוחות. מיותר לציין שלא לי ולא לחבריי היה קשר כלשהו לאירוע. כנראה שנקלענו למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, אך גם עם צבע העור הלא נכון.

ניידת המשטרה הגיעה בנסיעה מהירה ובלמה בפתאומיות באמצע הצומת. שני שוטרים יצאו מהניידת, ואחד מהם ניגש לאחת הבנות שהרגע יצאה מהמועדון, מכרה שלי, גם היא בחורה נורמטיבית לחלוטין, בת העדה האתיופית. שוב – לא היה לה דבר וחצי דבר בקטטה שהתרחשה באזור זמן קצר קודם לכן. את השוטר לא עניינו העובדות: הוא בעט בה, ולאחר שהתמוטטה סטר לה ואיים עליה באמצעות שוקר חשמלי.

כמה מחבריי רצו לעבר הבחורה על מנת לעזור לה ולצלם את האירוע. חברתה, קצינת צה"ל בקבע, ניגשה גם היא לעזור לה, אך נדחפה באלימות על-ידי השוטרים. כאשר הבחין השוטר שרוצים לצלם אותו הוא הגדיל לעשות והשתמש בגז פלפל ובשוקר החשמלי לעבר כל מי שרק היה בקרבתו.

בעודי עומד שם המום ממה שרואות עיניי, החליט השוטר שגם אני שותף ל'פשע'. הוא המשיך את מסכת ההשתוללות וההתפרעות האלימה שלו, וכעת היה תורי לחטוף. השוטר ריסס אותי בגז פלפל ישירות לעיניים, ללא שום סיבה וללא כל התגרות מצידי. לאחר מכן, בעודי סובל מעיוורון טוטאלי למשך דקות מספר, הפעיל נגדי את השוקר החשמלי. ללא כל אזהרה, ללא כל צורך. חטפתי את זרם החשמל ישירות אל מפתח הלב, מה שהשאיר סימני פציעה וחבלה על גופי.

בעודי זרוק שם באמצע הלילה, מרוסס ומחושמל על לא עוול בכפי, צעק לי השוטר, בליווי קללות וגידופים נוספים, "תחזור לאפריקה!". האמינו לי, שום צריבת גז פלפל או חשמול בעולם, חזקים ככל שיהיו, לא יכלו להכאיב לי כמו שהכאיב לי המשפט הזה.

כנראה שהתעלפתי מעוצמת החשמול, שכן אני זוכר שהתעוררתי בשלב מסוים כשמסביב כבר התפזרה כל ההמולה. מרוב בלבול ותקיפות השוטרים, כל חבריי נמלטו מאזור האירוע, כשכל אחד מהם בטוח שגם אני הצלחתי להימלט. לא הצלחתי. נותרתי שם לבד, מוטל פצוע לצידי כביש ראשי בחיפה, לפנות בוקר, בלי כסף למונית ולמעשה בלי יכולת לחזור הביתה. לא הרגשתי כל-כך נעלב ומושפל בחיי.

אותה הבחורה שהוכתה קשות סבלה למחרת האירוע מכאבי גב קשים, שלא לדבר על הצלקת הנפשית שהותיר בה האירוע. מתוך חשש אמיתי מנקמת השוטר שהכה אותה היא לא העזה להגיש תלונה למשטרה לאחר האירוע, אך לאחר מספר ימים אזרה אומץ והגישה תלונה במח"ש.

גם אני עשיתי זאת, ובצירוף עדויות – תמונות מהאירוע וחולצתי המוכתמת בגז פלפל. בכל האירוע הזה יש לא מעט עדים להשתוללותו של השוטר, שגם הם ספגו גז פלפל לפניהם על לא עוול בכפם. גם הם אזרחים נורמטיביים, שומרי חוק ומשלמי מיסים, כמוני כמוכם. אותם עדים אף ראו כיצד שוטרים נוספים ממשטרת חיפה מגיעים לזירה, ופשוט עומדים וצופים מהצד באירוע, משל היה איזה מופע שעשועים, ללא שום התערבות מצידם ואפילו בעידודם.

הכאב הפיזי אולי קהה במהלך הזמן שעבר מאז התקרית, אך הכאב הנפשי לא פג, ולהפך – הוא רק הולך ומתעצם. מח"ש ממציאה תירוצים שונים ומשונים ומורחת את התקדמות התיק ואת חקירת האירוע. שלושה חודשים חלפו ממועד האירוע, ולא קיבלתי אפילו תשובה לגבי סטאטוס התיק. על פי כל הסטטיסטיקות, תיק במצב כזה ייסגר במהרה בטענה של "חוסר עניין לציבור". בבקשה מכם, ציבור יקר – אנא הראו למשטרת ישראל שגזענות אלימה וחשוכה בחסותה מעניינת ומטרידה אתכם, על-ידי הפצת הסיפור לכמה שיותר אנשים.

לא לכך פיללנו אני ומשפחתי כאשר עלינו לארץ מאתיופיה, עלייה שנבעה מאהבת ציון טהורה. לא לכך פיללו הוריי כאשר חינכו אותי כל חיי לנתינה למדינה ודחפו אותי להסתגלות מתמדת לחברה, מתוך אמונה כי במדינה דמוקרטית כישראל, אם רק אתאמץ מספיק, אהיה שווה בין שווים. מסתבר שלא כך הם פני הדברים, ועל כך אני מרגיש נבגד. נבגד בידי המדינה שעבורה סיכנתי את חיי במשך שלוש שנים, שאליה כה ערגתי וציפיתי להגיע כל ילדותי. התחושות שאיני רוצה להיות חלק ממדינה כזו, הולכות ומתעצמות בי מיום ליום.

אני נחוש לקעקע אחת ולתמיד את הגזענות בחברתנו בכלל, ובפרט את הגזענות החוזרת ונשנית כלפי העדה האתיופית. זוהי עדה שקטה, רגועה וביישנית מטבעה, טבע המשרת לצערי את יצריהם החייתיים והקמאים של גורמים שונים בחברה הישראלית, ביניהם גם כמה משוטרי משטרת ישראל. אני נחוש לעשות זאת, אך לא אוכל ללא עזרתכם.

אני מפציר בכם וקורא לכם ולכן בכל לשון של בקשה – עזרו לי ולחבריי להפיץ את הסיפור הזה לכמה שיותר אנשים, על מנת שנוכל למצות את מלוא חומרת הדין עם השוטרים-פושעים שפגעו בנו, ולמגר את תופעות הגזענות האלימות והמכוערות, אשר לצערי חוזרות ומרימות ראשן בגאון לאחרונה בחברה הישראלית.

תודה,
ג'ג'או.

תוצאות החקירה של מחלקת חקירות שוטרים

פורסם במקור בפייסבוק ב- סטטוסטים מצייצים

מכתב האישום:

‎"הכשילה הנאשמת שוטרים בעת מילוי תפקידם בכך שלקחה חלק בשרשרת אנושית אשר התנגדה באופן פסיבי לתפקיד השוטרים, וזאת בעודה צועקת ומתסיסה את הקהל וקוראת לו להמשיך לצעוק. במעשים המתוארים לעיל, השתתפה הנאשמת בהתקהלות אסורה אשר הקימה יסוד סביר לחשש כי הסדר הציבורי במקום יופר. כמו כן במעשיה התנהגה הנאשמת באופן פסול במקום ציבורי".

"המשיבה מילאה פיה מים בחקירתה במשטרה".

לאור האמור לעיל, מתבקש ביהמ"ש הנכבד להורות על מעצר המשיבה בתיק זה עד תום ההליכים המשפטיים".

אבל השופט שחירר הנאשמים ומתח ביקורת על המשטרה. מעצר עד תום ההליכים נועד לפושעים המסכנים את הציבור. לא למפגינים הקוראים לדמוקרטיה. משטרת ישראל עושה לדכא זכויות בסיסיות של אזרחי המדינה.