כיצד להמיר עונש מאסר באישפוז במחלקה פסיכטארית

קרה המקרה, והנה, עומד אתה לפני בעיה. עשית משהו לא כזה טוב, והממסד החליט שעדיף לכלוא אותך. אבל כלא, הוא לא מקום כזה מלבב, ואתה הרי רוצה, משהו יותר משעשע. עם טלויזיה, סמים, ונשים מאוד קלות להשגה. מה שאתה רוצה, זו המחלקה הסגורה.

אבל, בינך לבין המחלקה הסגורה עומד אתגר, לא מורכב, אבשל צריך להכיר אותו. אתה צריך לעבור בדיקת שפיות. ולהיכשל בה, או למעשה, להצליח. אתה צריך להוכיח לעבוד הסוציאלי עגום הנפש שאתה משוגע. למרבה השמחה, אין ממש דרך לדעת אם אדם הוא שפוי או לא. וכך, עומדת לפניך הבחירה, הבא נהיה משוגע.

אתה צריך להוכיח שאתה מסוכן לציבור, כי יש לך מחשבות בראש, שאתה לא שולט עליהן, ואם תעשה מה שאתה חושב עליו, אתה תהיה מסוכן לעצמך. זה ההבדל בין כלא לבין מחלקה סגורה. במחלקה, יש אנשים שהם קודם כל סכנה לעצמם.

זה לא כזה מסובך. אם למשל, תגיד, שכאשר אתה מדליק משהו, אתה מתחרמן, או שארעיון לבשל את הזין שלך עצמך הוא בשבילך חלום ילדות, הרי תעבור די מהר את הרף. משום מה.

אבל, צריך לפעול בזהירות. כי אם ישר תכנס ותצהיר, וואלה, אני רוצה לעשות לעצמי מחרוזות מהורידים שלי, לא תשמע כזה אמין. אז בהתחלה, צריך להיות קצת סגור. לא לשתף פעולה. לשתוק, להביט למטה, להוריד את המבט. לשלב ידיים, להציג חזות מסוגרת, של חוסר אמון. חוסר אמון במערכת, חוסר אמון בבריאה העצובה הזו שבחרה להיות עובדת סוציאלית.

אבל העובד הסוציאלי לא יגיד נואש. הוא ינסה עליך את הטריקים שלמד בבית הספר ללימודי עלובי החיים, טריקים קלושים, שבקושי עובדים. טריקים של אנשים שלא מבינים בעצמם, אלא צריכים ללכת ללמוד להבין אנשים, כי הם בעצמם מתוסבכים ואכולים. ואתה, היפתח לך. התחל אט אט לשתף פעולה. קצת הבעות פנים, להוריד ידים, להחזיר שוב, בפחד. לא לחייך, להיות זועף. אתה לא רוצה להיות שם. כמו אישה, אם תצהיר שאתה רוצה בה, היא תתרחק. אז אתה לא רוצה להיות שם. ואתה סובל, כל רגע. אבל יש לך אור קטן, העובד הסוציאלי. ואט אט, אתה מתחיל להביט בו, בסקרנות, מגשש, מנסה לדעת האם אפשר לתת בו אמון. ואז, ספר לו.

פתח באיזו טראומת ילדות, בלי לפרט יותר מדי. מהסס האם להגיד, או לא. היה אחד שהתעלק עלי. עשה לי מאוד רע. עומדות לפניך מספר פגישות. חשוב, מדי פעם, להראות ריגרסיה, שאין לך כוח לכלום. כאילו מתעצבן עלי העובד הסוציאלי, משליך עליו את הפחדים שלך, ואת הכעסים שלך על המערכת ועל המצב אליו הגעת.

כאשר תיפתח, ספר בבושה על הדברים המביאים לך הנאה מינית. בין אם מדובר על הצצה לשכנה ואוננות עליה במשך ימים. לעיתים, כדאי להעלות בעיות בתפקוד המיני. ס,טיות, הן דבר חשוב מאוד. רק דברים מסוימים מדליקים אותך. למשל, שאישתך לא זזה ולא אומרת מילה במהלך הסקס, או שאתה יוצא רק עם נשים עם מראה של ילדה. קבלת סיפוק מיני מהצתה של נשים, ללא ספק תשגר אותך אל יעדך. אך שים לב, כדאי להראות ריגרסיה בפגישה הבאה. לא פשוט לך לדבר על הדברים. זה לא סרט אמריקאי, יש לך רגשות אשמה. המחשבות הללו, פשוט חזקות ממך.

אם תקפיד בהנחיות אלו, אם תפתח רגישות להתנהגות הכה שטחית וצפויה של הצד השני, מהר מאוד תוכל למצוא את עצמך בקרב אנשים כמוך. משוגעים. יש שם נחמדים, ויש פחות. יש כאלו שהגיעו כמוך בדיוק, ויש כאלו שלא שולטים בצרכים שלהם. אבל יש גם נשים, ויש טלויזיה, וסמים.

יחד עם זה, כדאי מאוד לשים לב, שלמעצר אין תאריך שיחרור. יש לך גם יכולת לדרגות חופש גבוהות, ללכת לזונות ליד ולקנות מבחנות ולהכין באנגים בחצר.