ארכיון הקטגוריה: זכויות אדם

עדותו של סעיד משהראוי סעיד על אלימות המשטרה ביפו

פורסם בתאריך מאת
להגיב

הועתק מהפייספוק
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=546130748751454&set=a.180520851979114.40758.152734714757728&type=1

שלום רב אדוני המפכ״ל,רציתי לספר לך סיפור שאולי יגיע אליך. אני בחור בן 31 אב ל4 ילדים קטנים חי באזור יפו תל אביב ומתפרנס בכבוד ומחנך את ילדיי בחינוך הכי טוב שאני רק יכול כדי שיגדלו ויהיו יותר טוב ממני.אני בצעירותי כמו הרבה אחרים עשיתי כל מיני שטויות ושילמתי את המחיר על זה,גם על תקיפת עובד ציבור (הוא טען דחיפה)ואני מאוד מתבייש בזה.אבל לא חשבתי שזה יכול ללוות אותי כל חיי ולעשות את החיים שלי ושל משפחתי גיהינום. האירוע המדובר היה לפני שלושה ימים בשעה 08:30 בבוקר בדיוק כשהכנתי את עצמי לצאת לעבודה. ראיתי רכב שטח לבן מחנה מחוץ לבית אצלי ויורדים ממנו 4 גברים חסונים וצועדים לכוון הבית שלי,יצאתי לבחוץ ושאלתי אותם בנימוס רב את מי הם מחפשים? וענו בשם של אחי היותר קטן,אבי היה גם בחוץ וחיכה שאני אסיים להתלבש כדי שנצא לעבודה,שנינו אמרנו והצבענו איפה הוא גר,ושאלנו לרצונם וענו שהם רוצים בסך הכל למסור לו צו הבאה ותאריך למשפט.הצעתי באדיבותי להתקשר להעיר אותו משינה,והסכימו. חזרתי חזרה לכיוון הבית שלי פתאום אני שומע את אבי המבוגר מתחנן זה הבית שלי,זה הבית שלי!! הלכתי חזרה לכיוון הבית של אבי שהיה לידי ראיתי שלושה מתוך הארבעה רוכנים על אבי ומנסים לדחוף אותו לתוך הבית (הגינה) הוא צועק להם שהוא חולה אני מנסה לשכנע אותם להרגע ושיעזבו אותו אך לשווא,אני צועק להם ומנסה להסביר שיש פה מצלמות אבטחה ושהם עושים טעות,קיבלתי אגרוף עם הדיפה מאחד השוטרים.דחפו את שנינו לכיוון הגינה בבית,ואני רואה את אבי מקבל משני אנשים שדרך אגב עוד הזדהו שהם שוטרים בכלל,ואני לא יכול לעשות כלום כי שוטר מפרק אותי מכות ואני רק צועק ודואג לאבי וצועק שיפסיקו הוא חולה סכרת לחץ דם ועוד המון מחלות והוא מבוגר בן 55 מה אתם מצפים?שירביץ?? שוטר מצמיד אותי לקיר ודורש שאושיט את ידיי כדיי שיוכל לאזוק אותי. אני מתחנן שיפסיקו,אני צועק,אבי צועק,אזרחים מחוץ לבית צועקים,ואימי המבוגרת והחולה יצאה מתוך הבית למראה שאבי ואני אזוקים ואבי על הרצפה מרביצים לו,אני בוכה היא בוכה וצועקת.והם בשלהם,להיפך מחמירים את התנהגותם,אני צועק אחרי שהושיבו אותי על כסא שיפסיקו להרביץ לאבי שהיה על הרצפה,שוטר אחד שיצא מהבית הלך לרכב וחזר עם אקדח גדול ופשוט מאוד הצמיד אותו לראש של אימי!!! חבר׳ה לראש של אמא חולה בת 55 !!! הייתם מאמינים? פשוט צעקתי כמו שאף פעם בחיים שלי לא צעקתי. התחננתי,בכיתי,שיעזבו את אבי ואת אימי,בתגובה השוטר הצמיד את האקדח לברך שלי וחישמל אותי ללא רחמים באקדח הטייזר.בוכה צועק,אמא צועקת בוכה דואגת לי,אבא מתחנן ובוכה דואג לי. כיוון את האקדח לכיוון הבטן של אבי ראיתי את זה שוב התחננתי שיפסיק.אבל אבי צעק מכאבים אימי צעקה,והשוטר איים על אבי שאם הוא לא יסתום את הפה… כיוון את האקדח לחזה שלי… הוא יירה בי שוב!!! לא חיכה לתגובה והוא פשוט לא חסך פשוט חימל אותי בחזה כשאני אזוק יושב על כסא ושוטר שומר עליי. מזווית העין ראיתי את אחי שבשבילו הם באו מלכתחילה עומד על חומה שמפרידה בין בית אבי לבינו ומצלם את כל המתרחש,שמחתי כי הבנתי שהם כבר לא ימשיכו לבצע את הפשעים האלה,הזמינו תגבור אחרי שראו את אחי מצלם (או לפני אני לא יודע) הגיעו עוד שוטרים ודרשו מאחי לרדת,אחי מורם הידיים יורד אליהם.דורשים ממנו את האייפון והוא מוסר להם אותו. לוקחים אותנו לתחנה אני אבא ואחי,פצועים,מושפלים,נבוכים.אחי יושב לידי בתחנה ואני שואל אותו אם צילם משהו?והוא עונה לי בחיוב שואל אותו ממתי והוא אומר מהרגע שאזקו אותי.הוא אמר שצילם את המכות שאבא קיבל את החשמל שאני קיבלתי,את הקללות ואת האיומים על אימי. שמחתי מאוד כי הושפלנו בביתנו,בחקירה מתברר לי שאנחנו ממותקפים הפכנו לתוקפים.ועמדתי על זה שרציתי לראות את האייפון,והם כל הזמן דחו אותי.הגיע האייפון ומציגים לי אותו,ראיתי את האייפון דלוק,למרות שהוא היה צריך להיות מכובה.נכנס לסרטונים… חשכו עיניי לא האמנתי ממה שאני רואה!!! מחקו את הסרטון!!! הייתם מאמינים שהמשטרה תעשה דבר כזה. החוקר הטיח בי שלא היה סרטון. אמרתי לא אם את מחקתם יש צילום ממצלמות האבטחה שרואים את אחי בבירור מצלם את האירוע מקרוב במשך כמה דקות טובות.אלה היו 19 הדקות הארוכות בחיי,וחבל שכך. סיימנו אבא שלי ואני במעצר לילה על הרצפה עם שחרור של שוםט שמתח ביקורת על ההתנהלות של המשטרה ואני מצטט ״משהו מסריח״ אבא עם חבלות בגוף ועם סוכר בשמיים וכתף שיצאה מהמקום,אני עם נקע בפרק כף היד,פצעים בכל הגוף חזה אדום ומנופח ממכת החשמל.ובסוף אירי שסיימנו קצין בכיר בימ״ר תל אביב שלא היה קשור לתיק עובר במסדרון איפה שישנו אני ואבי ומאיים עלינו ליד 3 שוטרים שכמובן לא יעידו נגדו מאיים איום ברור, ציטוט ״אם הייתי שם הייתם גומרים בכירורגית או באורטופד״. רציתי לשאול אדוני המפכ״ל אם זו התנהגות נכונה?אם כך נהוג להתייחס לאזרחי מדינת ישראל?אז מה טעיתי לפני שנים,אז מה אני פסול? אני רוצה לגדל את ילדי בחיים של שלווה ורוגע ואחווה ושיווין,בצורה הזאת אני לא אצליח אדוני המפכ״ל.בתודה מראש ומקווה שתהיה התייחסות.

סעיד משהראוי סעיד

Email

משטרת ישראל נגד זכויות אדם

פורסם בתאריך מאת
להגיב

משטרת ישראל רודפת פעילי זכויות אדם ומשווה ביניהם לבין מחללי אתר ההנצחה "יד ושם".

המשטרה: פעילי זכויות אדם מסוכנים כמו הוונדליסטים ביד ושם

4 פעילים נעצרו כשמחו נגד כתובות גזעניות שרוססו בכפר הפלסטיני סוסיא. השופט מתח ביקורת על התנהלות המשטרה ואמר כי הם נעצרו ללא הצדקה.

פורסם בעיתון "הארץ" להמשך קריאה

Email

עד על תקיפה גזענית של שוטרים בחיפה

פורסם בתאריך מאת
להגיב

via: Alon Issashar
שלום לכולם. שמי ג'ג'או בימרו, בן 27, סטודנט למדעי הצמח באוניברסיטה העברית, יוצא יחידת מגלן – יחידה מובחרת בצה"ל, ומשרת בה שירות מילואים פעיל. נוסף על אלו, אני גם בן העדה האתיופית בישראל, וגאה על כך. בשורה התחתונה, אני אזרח ישראלי מן השורה – שומר חוק וסדר, משלם מיסים וללא שום עבר פלילי. בחיי, אפילו דו"ח חניה לא קיבלתי מעודי. אדם נורמטיבי לחלוטין. מסתבר, שכל חטאי הוא צבע עורי ומוצאי. בשל כך, ורק בשל כך, סבלתי מאלימות קשה וברוטאלית כלפיי, פיזית ומילולית. לא, לא ספגתי אותה מגורמים גזעניים, בורים וחשוכים בחברתנו, אלא משוטרי משטרת חיפה, ובחסותה ועידודה של משטרת ישראל הנאורה והליברלית.

בערב חג הפסח, ה-7.4.12, יצאתי עם כמה חברים, גם הם בני העדה האתיופית, לבילוי במועדון ה-"נתנזון" בחיפה. יצאנו מהמועדון בסביבות השעה 5:00 לפנות בוקר, והתקדמנו לצומת כבישים ראשי, ממנו נוכל לתפוס מונית הביתה. בקיוסק הסמוך לצומת זו פרצה קטטה, שבעקבותיה הגיעה ניידת משטרה למקום. הניידת הגיעה לאחר שכבר נרגעו הרוחות. מיותר לציין שלא לי ולא לחבריי היה קשר כלשהו לאירוע. כנראה שנקלענו למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, אך גם עם צבע העור הלא נכון.

ניידת המשטרה הגיעה בנסיעה מהירה ובלמה בפתאומיות באמצע הצומת. שני שוטרים יצאו מהניידת, ואחד מהם ניגש לאחת הבנות שהרגע יצאה מהמועדון, מכרה שלי, גם היא בחורה נורמטיבית לחלוטין, בת העדה האתיופית. שוב – לא היה לה דבר וחצי דבר בקטטה שהתרחשה באזור זמן קצר קודם לכן. את השוטר לא עניינו העובדות: הוא בעט בה, ולאחר שהתמוטטה סטר לה ואיים עליה באמצעות שוקר חשמלי.

כמה מחבריי רצו לעבר הבחורה על מנת לעזור לה ולצלם את האירוע. חברתה, קצינת צה"ל בקבע, ניגשה גם היא לעזור לה, אך נדחפה באלימות על-ידי השוטרים. כאשר הבחין השוטר שרוצים לצלם אותו הוא הגדיל לעשות והשתמש בגז פלפל ובשוקר החשמלי לעבר כל מי שרק היה בקרבתו.

בעודי עומד שם המום ממה שרואות עיניי, החליט השוטר שגם אני שותף ל'פשע'. הוא המשיך את מסכת ההשתוללות וההתפרעות האלימה שלו, וכעת היה תורי לחטוף. השוטר ריסס אותי בגז פלפל ישירות לעיניים, ללא שום סיבה וללא כל התגרות מצידי. לאחר מכן, בעודי סובל מעיוורון טוטאלי למשך דקות מספר, הפעיל נגדי את השוקר החשמלי. ללא כל אזהרה, ללא כל צורך. חטפתי את זרם החשמל ישירות אל מפתח הלב, מה שהשאיר סימני פציעה וחבלה על גופי.

בעודי זרוק שם באמצע הלילה, מרוסס ומחושמל על לא עוול בכפי, צעק לי השוטר, בליווי קללות וגידופים נוספים, "תחזור לאפריקה!". האמינו לי, שום צריבת גז פלפל או חשמול בעולם, חזקים ככל שיהיו, לא יכלו להכאיב לי כמו שהכאיב לי המשפט הזה.

כנראה שהתעלפתי מעוצמת החשמול, שכן אני זוכר שהתעוררתי בשלב מסוים כשמסביב כבר התפזרה כל ההמולה. מרוב בלבול ותקיפות השוטרים, כל חבריי נמלטו מאזור האירוע, כשכל אחד מהם בטוח שגם אני הצלחתי להימלט. לא הצלחתי. נותרתי שם לבד, מוטל פצוע לצידי כביש ראשי בחיפה, לפנות בוקר, בלי כסף למונית ולמעשה בלי יכולת לחזור הביתה. לא הרגשתי כל-כך נעלב ומושפל בחיי.

אותה הבחורה שהוכתה קשות סבלה למחרת האירוע מכאבי גב קשים, שלא לדבר על הצלקת הנפשית שהותיר בה האירוע. מתוך חשש אמיתי מנקמת השוטר שהכה אותה היא לא העזה להגיש תלונה למשטרה לאחר האירוע, אך לאחר מספר ימים אזרה אומץ והגישה תלונה במח"ש.

גם אני עשיתי זאת, ובצירוף עדויות – תמונות מהאירוע וחולצתי המוכתמת בגז פלפל. בכל האירוע הזה יש לא מעט עדים להשתוללותו של השוטר, שגם הם ספגו גז פלפל לפניהם על לא עוול בכפם. גם הם אזרחים נורמטיביים, שומרי חוק ומשלמי מיסים, כמוני כמוכם. אותם עדים אף ראו כיצד שוטרים נוספים ממשטרת חיפה מגיעים לזירה, ופשוט עומדים וצופים מהצד באירוע, משל היה איזה מופע שעשועים, ללא שום התערבות מצידם ואפילו בעידודם.

הכאב הפיזי אולי קהה במהלך הזמן שעבר מאז התקרית, אך הכאב הנפשי לא פג, ולהפך – הוא רק הולך ומתעצם. מח"ש ממציאה תירוצים שונים ומשונים ומורחת את התקדמות התיק ואת חקירת האירוע. שלושה חודשים חלפו ממועד האירוע, ולא קיבלתי אפילו תשובה לגבי סטאטוס התיק. על פי כל הסטטיסטיקות, תיק במצב כזה ייסגר במהרה בטענה של "חוסר עניין לציבור". בבקשה מכם, ציבור יקר – אנא הראו למשטרת ישראל שגזענות אלימה וחשוכה בחסותה מעניינת ומטרידה אתכם, על-ידי הפצת הסיפור לכמה שיותר אנשים.

לא לכך פיללנו אני ומשפחתי כאשר עלינו לארץ מאתיופיה, עלייה שנבעה מאהבת ציון טהורה. לא לכך פיללו הוריי כאשר חינכו אותי כל חיי לנתינה למדינה ודחפו אותי להסתגלות מתמדת לחברה, מתוך אמונה כי במדינה דמוקרטית כישראל, אם רק אתאמץ מספיק, אהיה שווה בין שווים. מסתבר שלא כך הם פני הדברים, ועל כך אני מרגיש נבגד. נבגד בידי המדינה שעבורה סיכנתי את חיי במשך שלוש שנים, שאליה כה ערגתי וציפיתי להגיע כל ילדותי. התחושות שאיני רוצה להיות חלק ממדינה כזו, הולכות ומתעצמות בי מיום ליום.

אני נחוש לקעקע אחת ולתמיד את הגזענות בחברתנו בכלל, ובפרט את הגזענות החוזרת ונשנית כלפי העדה האתיופית. זוהי עדה שקטה, רגועה וביישנית מטבעה, טבע המשרת לצערי את יצריהם החייתיים והקמאים של גורמים שונים בחברה הישראלית, ביניהם גם כמה משוטרי משטרת ישראל. אני נחוש לעשות זאת, אך לא אוכל ללא עזרתכם.

אני מפציר בכם וקורא לכם ולכן בכל לשון של בקשה – עזרו לי ולחבריי להפיץ את הסיפור הזה לכמה שיותר אנשים, על מנת שנוכל למצות את מלוא חומרת הדין עם השוטרים-פושעים שפגעו בנו, ולמגר את תופעות הגזענות האלימות והמכוערות, אשר לצערי חוזרות ומרימות ראשן בגאון לאחרונה בחברה הישראלית.

תודה,
ג'ג'או.

תוצאות החקירה של מחלקת חקירות שוטרים

פורסם במקור בפייסבוק ב- סטטוסטים מצייצים

Email

סרטוני אלימות שוטרים מול מפגינים

פורסם בתאריך מאת
להגיב

משטרת ישראל והפקחים של חולדאי לא חוסכים מכות ממפגינים

אלימות של שוטרים כלפי מפגינים – 24.12.2012

שוטר חונק מפגינה – 23.6.2012

Email

משטרת ישראל מעונית לעצור מפגינים עד תום ההליכים

פורסם בתאריך מאת
להגיב

מכתב האישום:

‎"הכשילה הנאשמת שוטרים בעת מילוי תפקידם בכך שלקחה חלק בשרשרת אנושית אשר התנגדה באופן פסיבי לתפקיד השוטרים, וזאת בעודה צועקת ומתסיסה את הקהל וקוראת לו להמשיך לצעוק. במעשים המתוארים לעיל, השתתפה הנאשמת בהתקהלות אסורה אשר הקימה יסוד סביר לחשש כי הסדר הציבורי במקום יופר. כמו כן במעשיה התנהגה הנאשמת באופן פסול במקום ציבורי".

"המשיבה מילאה פיה מים בחקירתה במשטרה".

לאור האמור לעיל, מתבקש ביהמ"ש הנכבד להורות על מעצר המשיבה בתיק זה עד תום ההליכים המשפטיים".

אבל השופט שחירר הנאשמים ומתח ביקורת על המשטרה. מעצר עד תום ההליכים נועד לפושעים המסכנים את הציבור. לא למפגינים הקוראים לדמוקרטיה. משטרת ישראל עושה לדכא זכויות בסיסיות של אזרחי המדינה.

 

Email

עדות מפגין על אלימות שוטרים כנגד אנשי המחאה

פורסם בתאריך מאת
להגיב
לפני כחצי שנה נעצרתי ע״י המשטרה בזמן שעמדתי על המדרכה יחד עם כמה עשרות מפגינים. רגע לפני כן הם עצרו מפגין אחר, אדם שהכרתי עוד בימים הראשונים של מאהל רוטשילד. חצי שעה קודם לכן הוא סיפר לי ששוטר נתן לו אגרוף בפנים. ככה סתם. ראיתי את הפה המדמם והשן השבורה. הזדעזעתי. כשהוא נעצר צעקתי ״זה מעצר שווא, הם שברו לו שן מקודם, בגלל זה הם עוצרים אותו״. באותו רגע אחד השוטרים הצביע עליי ונתן הוראה לעצור גם אותי. כמה שוטרים התנפלו עליי והכניסו אותי לניידת כשהם מסרבים לומר את סיבת המעצר, לא לפני שהם קרעו לי את החולצה והטיחו אותי בניידת. כשהייתי בפנים הם החזיקו לי בכוח את הידיים ושלפו לי את הסלולר מהכיס. שעה קודם לכן, פגשו עיניי את מפקד מרחב ירקון, יורם אוחיון. סיננתי לו ״זוכר איך שיקרת בטלויזיה? סיפרת שזרקנו אבנים על שוטרים״. לא ציפיתי לתגובה, בטח לא ל״אני יזיין אותך בתחת״. מצד שני תהיתי למה עוד אפשר לצפות משקרן שידע מה הוא עושה… התהייה הזאת הלכה והדהדה בהמשך המעצר. כך לדוגמה כשהודיעו לי שהסלולר שלי הוא ״מוצג״ (בעוד שאר תשעת העצורים קיבלו עם שחרורם את שלהם, שלי שוחרר רק 3 שבועות אח״כ). או כשאחד השוטרים בתחנה ברמת החייל נכנס עם אבן לא קטנה בידו לחדר המעצר, אז האפשרות המפחידה שינסו לתפור לנו תיק נראתה ריאלית מתמיד.
התחושה היא שאתה מתמודד מול מאפיונרים שנמצאים מעל החוק. טרור. הטלת מורא.
אין שינוי כי יש פחד לא מודע אצל רוב האזרחים מלפעול, מלהעיז לשנות את השיטה. הוא לא מודע אצל רובנו כי ברגע שהוא הופך למודע, זה מתנגש בחוזקה עם האמונה שאנחנו חיים בדמוקרטיה. וזה כל כך כואב כשזה מתנגש עד שאנחנו באופן לא מודע פשוט רוצים שישקרו לנו. שיגידו שהמפגינים היו אלימים. שהם בוגדים. שמגיע להם. או שאם אין דרך לשכנע בזה, לפחות נסתפק בכך שנדע שזה רק כמה עשבים שוטים ולא מערכת משומנת. תנו לנו עוד קצת לישון, תכף נקום. עוד קצת.ביום שישי המשטרה שברה ידיים וכלאה 10 אנשים ליממה כי הם פתחו אוהל בשדרה, לא לפני שהפקחים של חולדאי שברו את האוהלים. למחרת אלפים יצאו לרחובות. יותר מ-80 נעצרו, איברים נשברו, בחורות נחנקו, דם נזל. תיקים נתפרים כמו פצעי המפגינים שלא זכו לטיפול בזמן המעצר. בעקבות כך, חלק מתעורר אבל חלק אחר רק שוקע בתנומה חזקה יותר. ברוב הציבור עדיין שולט פחד לא מודע ומקרים כאלו רק גורמים לו להתעצם. אחרי הכל זאת המטרה.
אבל זה לא יעבוד. שלטון החושך והטרור ייפול. בלי אלימות, אבל גם בלי פחד. אזרחים, נשתדל להעיר אתכם בעדינות ותסלחו לנו אם זה עושה לכם כואב. ככל שחלקים יותר גדולים בתוכנו יכירו בכך שזה הפחד שמשתק אותם, כך נבין שהאהבה והאמת חזקים יותר, שאנחנו יחד. בוקר טוב.

Email

רכז נוער אתיופי בעפולה: שוטרים תקפו והשפילו אותי ברחוב

פורסם בתאריך מאת
1

תכירו. אביי דג'ן. גיבור אמיתי. האיש שדרש משוטריי בילוש תעודה מזהה. הם ביצעו עליו חיפוש גופני משפיל, ניסו לבזות אותו מול החניכים שלו ולא הבינו איך הוא עומד על זכויותיו. ביום א' ראיינתי אותו, היום פגשתי אותו במקרה במכללת עמק יזרעאל. הוגשה תלונה במח"ש. לא נוותר.”

מתוך הטווטיר של קרן נוויבך

אל הפוסט באינסטיגרם

מתוך "הארץ":

אבי דג'ן, עובד עיריית עפולה ומשרד לקליטת עלייה כרכז נוער, סיפר כי ביום חמישי שעבר בערב היה בשכונת "עפולה הצעירה", הסובלת מריבוי פריצות לדירות ולמכוניות, וסחר ושימוש בסמים. דג'ן, מפקד פלוגה במילואים, אמר שנפגש שם ברחוב, במסגרת תפקידו, עם נערים ונערות בני 15-18. במשטרה אמרו שהוא ישב עם כמה צעירים במכונית שעוררה את חשד השוטרים, וביקשו לעשות בדיקה שגרתית

להמשך קריאה

 

 


 

Email

לתושבי הדר הכרמל נמאס מאלימות המשטרה (משטרע)

פורסם בתאריך מאת
להגיב

שכונת הדר: תושבים יוצאים למאבק באלימות המשטרה

לתושבי שכונת הדר בחיפה נמאס מהאלימות ומהפעלת הכוח הבלתי חוקי מצד שוטרי העיר, שלטענתם הם חווים באופן יומיומי. לאחרונה קם ועד טיפול בעניין ואף הופץ "מידעון לתושבים בבואם להתמודד עם הטרדות משטרתיות". תושבים: "בדניה השוטרים לא היו מעיזים להתנהג כך"

לכתבה המלאה בנרג

כתבה על הוועד באתר "הארץ

להורדת קובץ המידעון

מוקדש לאליק מאור

 

Email

משטרת ישראל רודפת את פעילי שייח ג'ראח

פורסם בתאריך מאת
להגיב
ב- 13 למרץ בשעה 11 בלילה חיכה עובדיה בן אברהם, פעיל ותיק במחאת האוהלים הירושלמית, לחבר שיבוא לאסוף אותו מאזור משכנות שאננים. הוא הגיע מאזור העיר והרגיש שעוקבים אחריו. באזור תחנת הרוח שני גברים החלו להכות אותו בגב ובראש תוך שהם צועקים "איפה הפוסטרים?" "באת לארגן הפגנה?", הם זרקו את בן אברהם לרצפה ולקחו ממנו את השקית שהחזיק תוך שהם מזדהים כבלשי משטרה. מאחוריהם עמדו שני קצינים שהאשימו את עובדיה כמי ששייך "לגרעין הקשה" של הפעילים למען זכויות דיור. בתוך השקית שעובדיה סחב היה שואב אבק אותו התכוון לתת לחבר. על סמך זאת החליט הקצין לקחת את עובדיה לחקירה ב"אשמת" גניבה. שוטר אחר, עליו התלונן עובדיה במח"ש לפני שנים, הסיע אותו אל מגרש הרוסים. במהלך הנסיעה השוטר השוטר לא הפסיק לקלל את עובדיה ונכנס אתו לחקירה תוך שהוא צועק ומקלל את עובדיה.
כאשר החקירה נגמרה החוקר אמר שאין נגד עובדיה ראיות והוא כנראה ישוחרר. עובדיה ענה שלפני שישוחרר ברצונו לקבל את שמות השוטרים שתקפו אותו ושהשתתפו במעצרו. החוקר ענה "אם אתה רוצה מלחמה, תקבל מלחמה", יצא החוצה וכשחזר הודיע לעובדיה שהוא עצור ללילה. לאורך כל החקירה עובדיה התלונן שהוכה ושהוא לא מרגיש טוב. כאשר הגיע לבית המעצר נבדק ע"י רופא שגילה שלעובדיה רמת סוכר מסוכנת וגבוהה מאוד. הרופא התקשר מיד לקצין המעצר וביקש לשחרר את עובדיה לבית חולים. הקצין סירב.
ביום למחרת עובדיה שוחרר ללא משפט וללא ערבות. כשפנתה עורכת דין שעובדת בארגון שומרי משפט מטעם "המעברה" וביקשה את שמות החוקרים והבלשים שהשתתפו במעצר היא נענתה בתשובה מתחמקת לפיה התיק נסגר.
המעצר וההתעללות בעובדיה עקב היותו פעיל פוליטי, הוא מקרה נוסף בשורה ארוכה של מקרים בהם פועלת המשטרה בניגוד לחוק כנגד פעילים פוליטיים. מקרים של אלימות בהם שוטרים מכים ומשקרים בחקירה ובבתי משפט בכדי להשתיק פעילי זכויות אדם. ביום שני בשעה 7 בערב נתאסף להפגנת זעם מול מגרש הרוסים כדי למחות על זילות החוק והרדיפה הפוליטית בידי המשטרה.דוברים
עובדיה בן אברהם- פעיל בותיק במאהל הירושלמי ובקבוצת המעברה. ניהל וניצח cמאבק כנגד הניסיון של עמידר לפנות אותו ואת אישתו מדירתם.

נאסר גאווי- ראש הוועדה העממית בשייח ג'ראח, נעצר עשרות פעמים בידי המשטרה בגלל מעורבותו בפעילות במזרח העיר וכנגד המתנחלים.

ליטל בר-פעילה מרכזית בפורום פריפריה ובצוות דיור ציבורי בתל אביב. נעצרה והייתה עדה לאלימות משטרתית ולמעצרי שווא של פעילים.

פאחרי אבו דיאב- פעיל מרכזי בסילואן ובאוהל במחאה בבוסטן, נעצר כמה פעמים בגלל פעילותו הפוליטית.

When: Monday 9 April, 19.00-21.00
Place: Across from the Russian Compound, Jerusalem
On 13 March at 11.00 p.m. Ovadia Ben Abraham, a veteran activist in the Jerusalem tent protest, waited for a friend to pick him up from the area of Mishkanot Shananim. He arrived from the city centre and felt that he was being followed. Near the Windmill two men began to beat Ben Abraham on his back and head whilst yelling “where are the posters?” and “did you come to organize a demonstration?” They threw Ben Abraham on the ground and took away the bag he was holding, while identifying themselves as police detectives. Behind them stood two police officers who accused Ben Abraham of belonging to the “hard core” of housing rights activists. In the bag Ben Abraham carried a vacuum cleaner he intended to give to a friend. On the basis of this the officer decided to take Ben Abraham in for interrogation with the “accusation” of theft. Another police officer, against whom Ben Abraham had complained at the Department for Internal Investigations years ago, drove him to the Russian Compound. During the trip the officer cursed Ovadia and later came into the interrogation room with him while shouting and cursing. At the conclusion of the interrogation, the investigator noted that there was no evidence against Ovadia and that he would apparently be released. Ovadia responded that prior to being released, he would like the names of the officers who attacked him and participated in his detention. The investigator responded that “if you want war, you will get war”, left the room and when he returned, announced that Ovadia would be detained overnight. Throughout the duration of the interrogation, Ovadia complained that he was beaten and didn’t feel well. When he reached the detention centre he was examined by a physician who discovered that Ovadia had a dangerously high glucose level. The doctor immediately phoned the detaining officer and asked to send Ovadia to the hospital. The officer refused.
The next day Ovadia was released without a hearing and without bail. When an attorney affiliated with Hamaabara requested to receive the names of the investigators and detectives involved in Ovadia’s detention, she received an evasive response and was told the case was closed.
The detention and abuse of Ovadia simply because he is a political activist is yet another instance in a long line of cases in which the police act against political activists and in contravention of the law. There are numerous cases of violence in which the police beat and lie during interrogations and in court in order to silence human rights defenders. On Monday 9 April at 7.00 p.m. we will gather for a demonstration in front of the Russian Compound in order to protest the contempt for the law and political persecution by police.

Speakers:

Ovadia Ben Abraham: Veteran activist in the Jerusalem protest encampment and the Mabaara group. Successfully conducted a struggle against the public housing company Amidar’s attempt to evict him and his wife from their flat.

Nasser Ghawi (A’awi): Head of the Sheikh Jarrah Popular Committee, detained tens of times by the police for his involvement in actions in East Jerusalem and against the settlers.

Lital Bar: Central activist in the Periphery Forum and in the Public Housing Team in Tel Aviv. Was detained and witnessed police violence and random detentions of activists.

Fahri Abu Diab: Prominent activist in Silwan and the Bustan Protest Tent, detained several times for his political activism

Email

צילם שוטרים עומדים בחניית נכים וקיבל דוח

פורסם בתאריך מאת
להגיב

די בוקר מחנים שוטרי תחנת ראשל"צ את הניידות בחניות נכים, במקום בחניון שהוקם עבורם. כתב מעריב תיעד ונקנס על "הפרעה לתנועה"

אבי אשכנזי | 25/3/2012 8:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

במשטרת ישראל התגאו רק בשבוע שעבר בירידה במספר התלונות שהוגשו נגד שוטרים. אלא שסדרת החינוך שעבר כתב "מעריב" מוכיחה כי ייתכן שלא יעילות ומקצועיות עומדות מאחורי הנתון המרשים, כי אם התנהגותם הבריונית של מי שאמונים על שמירת החוק.

להמשך קריאה בנרג

 

Email